לאחר יותר משנה של חיפוש עבודה בשוק החופשי, גיליתי בדרך הקשה שזה כמעט בלתי אפשרי. האמת? כשאת עוברת את גיל 40 המעסיק הצעיר פוחד ממך באופן אוטומטי, גם בלי שתהיה לך אבחנה פסיכיאטרית, על אחת כמה וכמה אם יש לך כזו. כשעוברים את גיל 40 מגלים את הפרדוקס הגדול ביותר בשוק העבודה בישראל. מצד אחד
בתחילת דרכי השיקומית חשבתי שהשמים הם הגבול, התנועה הצרכנית בישראל רק החלה את דרכה ונראה היה שמוכנים להקשיב לסיפורים שלנו. רוחות השינוי החלו לנשב בישראל קצת מאוחר יותר מאשר באירופה ובארצות הברית, אבל כל עוד הייתי שם חשתי בסדר עם עצמי. אין זה אומר שהבראתי, זה רק אומר שמצאתי את הדרך שלי. אין לי מושג
אני מקדישה לך את הפוסט הזה למרות שאני יודעת שלא תטרח לקרוא אותו בכלל. בעצם זה חלק מהקשר שלנו. קצת חבל, הפסדנו אחד את השני בדרך. אני לא יודעת אם למדת מזה משהו, אבל לאחר יותר מחודש של סיוטי לילה, אני מרגישה שאני צריכה לספר קצת על מערכת היחסים הטיפולית הלא כל כך מוצלחת. אולי