כמה עצוב שאני כותבת לכם את זה ביום חורבן הבית, ביום בו לפי המסורת פרובינציית יהודה הפכה לגלות השניה של העם שישב פה פעם. עצוב שביום בו מדברים על כך ששינאת חינם היא זו שגרמה לחורבן, אני צריכה לכתוב את זה כדי שתראו מהי המציאות שלי ושל רבים כל כך. אני גרה בדיור מוגן. לצערי
תגית: הפרטה
בדרך למטה
למען הסדר הטוב, אומר שלא כל אנשי השיקום מרושעים. אני שונאת להכליל. בפוסטים שיגיעו מאוחר יותר אסביר לכם למה. ובפוסט הזה זה חשוב במיוחד. אני מדברת על סוג מסויים של אנשי שיקום ומעסיקים. החלק המשמעותי ביותר בהליך השיקומי מנסיוני, הוא שיפור הדימוי העצמי של המשתקם. בניגוד למה שחושבים שיקום זה לא רק לגרום לו לקום