כמה עצוב שאני כותבת לכם את זה ביום חורבן הבית, ביום בו לפי המסורת פרובינציית יהודה הפכה לגלות השניה של העם שישב פה פעם. עצוב שביום בו מדברים על כך ששינאת חינם היא זו שגרמה לחורבן, אני צריכה לכתוב את זה כדי שתראו מהי המציאות שלי ושל רבים כל כך. אני גרה בדיור מוגן. לצערי
מחבר: patrick17
שמי רחל, בעבר הייתי פעילה בתחום בריאות הנפש וכיום אני עוסקת בנושא האינטרנט - רשתות חברתיות, בלוגים ומדי פעם כתיבת תוכן. אולם, לא שכחתי מהיכן באתי. האתר הזה מוקדש לאנשים המצויים בשלבים שונים של התהליך השיקומי שלהם.
הנושא החברתי בוער בעצמותי, על כן בחרתי שאתר הדגל שלי יעסוק בנושא חברתי מורכב.
נכון להיום אני מגדלת בכיף את הכלבה שלי ששמה גוגל.
הביקורת של משרד הבריאות 2
כן, אתם קוראים טוב. זה אולי נשמע לכם כמו שם של המשכון לסרט כזה או אחר, אך במקרה הזה מדובר בחיים שלי. האמת? זו לא רק אני זה נוגע למשרד הבריאות. אין לי מושג מה יש להם לחטט בפעם השניה בשנה האחרונה בבית שלי. למי שלא מבין על מה אני מדברת, כדאי שאספר לכם. משרד
איך לא תהיה קורבן?
מעבר לרכישת המיומנויות החברתיות, עומדים בפני המשתקמים מכשולים לא מעטים. הדפוס ידוע וכואב במידה רבה, המשתקם חש שהוא חלש, חסר ערך עצמי, פעמים רבות המסר הזה מגיע מהסביבה הקרובה. בדרך כלל זו הדרך ליצירת מעגל קסמים של אומללות. בפוסט הזה אנסה להסביר למה אני מתכוונת. א. חוסר אונים נרכש – לעיתים אדם נולד נכה או