למען הסדר הטוב, אומר שלא כל אנשי השיקום מרושעים. אני שונאת להכליל. בפוסטים שיגיעו מאוחר יותר אסביר לכם למה. ובפוסט הזה זה חשוב במיוחד. אני מדברת על סוג מסויים של אנשי שיקום ומעסיקים.
החלק המשמעותי ביותר בהליך השיקומי מנסיוני, הוא שיפור הדימוי העצמי של המשתקם. בניגוד למה שחושבים שיקום זה לא רק לגרום לו לקום בבוקר, להתקלח וללכת לעבוד בעבודה חסרת ערך. משתקם שחש חסר ערך יסבול בחלק מהמקרים מחוסר התמדה בעבודה (שעמום כבר אמרתי??), ירידה במוטיבציה, דיכאון, חרדה ולפעמים הוא ישבר מההערות הקטנות ביותר.
בשורה התחתונה המשתקם הוא קודם כל אדם. וכך יש להתייחס אליו. לאדם יש כישורים בולטים, תחומים שהוא טוב בהם, נהנה לעסוק בהם והם נותנים לו סיפוק. אולם שוק העבודה לא גמיש עד כדי כך. ורוב האנשים נאלצים להתפשר. כשמדובר בשיקום צריך להתפשר על הדברים אבל לא עד כדי מחיקת רצונותיו של המשתקם. ולצערי, יש אנשי שיקום שלא מבינים את זה. וגרוע מזה – המעסיקים לא מקבלים טיפים או הכשרה כלשהי בנושא.
לעיתים קרובות מדי גם העבודות בשוק החופשי המוצעות למשתקמים הן לא מקצועיות, הן פיזיות ודורשות מאמץ לא מבוטל. המעסיק מבין את המשתקם לעיתים רחוקות. דרישות המעסיק יכולות להיות אפילו אכזריות. בשנת 2002 עבדתי במקום שבו המעסיק אמר לי לבוא לעבודה אפילו עם חום. באותה שנה תנאי המקום היו רחוקים מלהיות אנושיים. המחשבים היו ישנים, המסכים הבהבו בשלל צבעים. חלק מהכסאות היו שבורים. אני לא מדברת על מים זורמים. כדי לשתות קפה, נאלצנו אני ושאר עובדות התעסוקה הנתמכת ללכת למשרד הסמוך. לחברה אחרת!! ולשתות שם קפה ממכונה. בשירותים היה טחב. זה היה קצת לפני עשר שנים. אבל הזן הזה של מעסיקים לא נעלם מהעולם.
היום כשיש הפרטה דורסנית כל כך מצד אחד וריכוזיות מצד שני, נוצר מצב בו מעסיק רוצה להפיק מאדם אחד את המירב שרק אפשר. והכי קלים לניצול הם העובדים המגיעים מהתעסוקה הנתמכת. אז כן, לעובדים לא תמיד מודיעים על שינויים. אבל אם המשתקם לא ירגיש טוב הרי שהוא יואשם בחוסר התמדה. למרות שלפי הסטטיסטיקה הסבירות שעובד שיקומי יחלה בשפעת, דלקת גרון ושאר מחלות שווה לזו שבה יחלה המעסיק. ולא נעים לי להודיע למעסיקים – כשיש שפעת או כל מחלה אחרת, מנוחה בבית היא הפתרון. לבוא לעבודה חולים זה פתרון טוב אם המעסיק שלכם באמת לא מבין כלום על התפשטות מחלות מידבקות.
ושוב – אני כותבת על סוג מסויים של מעסיקים ואנשי שיקום. מרבית אנשי השיקום מנסים לעשות את המיטב שרק אפשר. לעיתים קרובות הן אנשי השיקום והן חלק מהמעסיקים שוברים את הראש במציאות בלתי אפשרית. ולפעמים… לפעמים רק שינוי בגישה יכול להוביל את האדם מלמטה למעלה. וכן, גם בדרך למטה.
שימו לב רק לנקודה הפשוטה הזו. יחס אנושי יכול לחולל פלאים. תנאים אנושיים הבאים לידי בטוי בתנאי העבודה ובסביבת העבודה יכולים לשנות לחלוטין את המצב לטובה. שימו לב לזה במקום העבודה שלכם.