אפשר לומר שזה היה המשפט הכי אמיתי שאמר ראש הממשלה שלנו אי פעם. אני זוכרת שהוא כיוון למטרה אחרת, אולם תנוח דעתו, המשפט הזה קליט כל כך ולמעשה מתאר מצב עגום במיוחד. כן, כבוד ראש הממשלה, כנראה שפוחדים ממני יותר מאשר מהאיום האיראני. היות וכראש הממשלה היית גם שר הבריאות, והתעסקת לא מעט באיום האיראני, הרשה לי להרגיע אותך – אני לא קרובה למנהיג האיראני כהוא זה.
רק תסביר לי כבודו, למה לכל הרוחות פוחדת מדינת ישראל להעסיק אנשים עם צרכים מיוחדים במקצועות שלהם? למה במשרד התמ"ת רועדים מפחד בכל הקשור להעסקת אנשים עם צרכים מיוחדים? מה עשינו לך ולמשרדי הממשלה השונים?? אנחנו לא פוטוגניים מספיק?? ההתאמות הדרושות להעסקת אנשים כמונו מצריכות תוספת תקציב שתפגע חלילה בצריכת גלידת הפיסטוקים שלך?
אי לכך ובהתאם לזאת רבים מהמעסיקים עדיין פוחדים להעסיק אנשים עם צרכים מיוחדים במערכות הבאות – מערכת החינוך, מערכת הבריאות וענף ההיי טק.
מוזר הדבר כי דווקא כמורים ומדריכים אנשים בעלי צרכים מיוחדים יכולים ללמד הלכה למעשה על חשיבותה של סבלנות וסובלנות. אולם כיום מה שמהווה את המכשול העיקרי במשרות הדרכה והוראה הוא…. טופס וויתור סודיות רפואית. ברגע שהמעסיק שלכם רואה שיש לכם בעיה, הרי שהוא ממציא תירוץ אחר על מנת לא לקבל אתכם לעבודה. היות ועברתי את זה על בשרי ומכרים שלי חוו את אותה חוויה בדיוק, אני תוהה איך ילמדו הילדים והנוער בישראל על סבלנות וסובלנות ברגע שמעיפים מסביבתם הקרובה את בעלי הצרכים המיוחדים?
כנ"ל בתחום ההיי טק. חברים, הלוואי והייתי עובדת עליכם, אבל רבים ממכרי הם בעלי הכשרה במחשבים. משום מה רבים מהם מועסקים בדברים אחרים לגמרי. אתם לא רוצים לראות את הבעת הפנים של מתאמי הטיפול והעובדים הסוציאליים לשמע המילה הבודדת "פייסבוק". לא, אתם לא תאמינו אך נראה כאילו מארק צוקרברג עומד מול מתאם הטיפול שלי עם אלה לפיזור הפגנות.
זה אולי נראה מצחיק, אבל זה עצוב. כי רבים מאיתנו בהחלט יכולים לתקן, לתחזק, להקים ולהפעיל מחשבים, אתרים ומה לא. רק הפחד, הפחד והדעות הקדומות מפחידים עד אימה הן את אנשי המקצוע שאמורים לעזור לכם והן את המעסיקים שלכם…