מתוך מלחמת הכוכבים

חוק שיקום נכי נפש בקהילה

אם תערכו חיפוש בגוגל על "חוק שיקום נכי נפש בקהילה", את הנוסח המקורי של החוק כפי שנחתם בכנסת, תמצאו בתחתית העמוד הראשון, הנוסח המקורי מסורבל למדי ואנשים צריכים לקרוא משהו נגיש ביותר, בטח כשמדובר בחוק חשוב שכזה. על כן בחיפוש שתערכו תמצאו נוסחים שנכתבו כדי להנגיש את החוק לקהל הרחב.

עד שנת 2000 השיקום הפסיכיאטרי בישראל לא היה מוסדר כלל. מאז שנת 2000 החל החוק לקרום עור וגידים, תוך כדי מלחמה מתמדת על הלגיטימציה שלו.

חוק השיקום נתן לגיטימציה לנכי הנפש, או מתמודדים להיות חלק מהקהילה. החוק עצמו מציע סל שירותים שינתנו למתמודד על ידי וועדת סל שיקום. סל השירותים כולל: דיור, תעסוקה, השכלה, טיפולי שיניים פעם בשבע שנים ושירותי חונכות. השירותים הללו ניתנים בתנאים הבאים:

1. לאדם מלאו 18. כלומר, בני נוער שמתמודדים עם בעיה נפשית לא מקבלים את השירותים הללו.

2. על האדם להיות מוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כמי שסובל מהפרעה פסיכיאטרית ומעבר לזה, מקבל 40% נכות רפואית.

האדם יוכל לפנות לוועדת סל שיקום באמצעות:

1. עובד סוציאלי בלשכת רווחה

2. פסיכיאטר מטפל במסגרת אשפוז

3. פסיכיאטר פרטי שמטפל במתמודד.

בעבר נהגו לערוך וועדות סל שיקום בהרכב מלא כשמרבית הוועדות נערכו במשרד הבריאות של המחוז או בבתי החולים. אולם כיום, על מנת לקצר הליכים מנהליים מסורבלים, מי שמטופל במערכת עובר הליך מקוצר שכולל בעיקר שינוי במעמד (סטטוס) של המתמודד, חידוש אישורים וכדומה. כיום וועדות סל שיקום מתקיימות במגוון מקומות החל מהמפעל המוגן, הדיור, ההוסטל, בית החולים או במשרד הבריאות.

מאז הוחל החוק בשנת 2000 חלו בחוק שינויים רבים.

1. אנשי המקצוע החלו להבין שההליך השיקומי הוא דינמי ועל כן מתקיים מעקב של הגורם המטפל אחר התקדמותו של המתמודד. חלק מהשיקום כולל כתיבת תוכנית שיקומית ומעקב אחר ההתקדמות בתהליך.

2. בעבר השלמת ההשכלה כללה רק תעודת בגרות והכשרה מקצועית בסיסית ביותר, עם הזמן החלו להיתוסף מיזמי השכלה נוספים שכוללים השכלה נתמכת – ליווי של חונכת במהלך הלימודים לתואר אקדמי, בתחילה השכלה נתמכת הייתה קימת רק באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטה העברית בירושלים. עם הזמן התרחבה ההשכלה הנתמכת למוסדות אקדמיים נוספים.

המוסד לביטוח לאומי החל להפחית את התנגדותו למתן אפשרות לרכישת השכלה נתמכת. ישנם מיזמים המסייעים בהתאמה מקצועית על מנת שהמתמודד יפיק את המיטב מלימודיו. תוכנית אחת כזו היא תוכנית פל"א – הנותנת כלים חשובים למתמודד שרוצה ללמוד, החל בעזרה בבחירת מקצוע הלימוד, מכינה מיוחדת, מתן כישורי למידה ומיון למוסד השכלה מתאים.

3. התרחבות מיזמי הדיור בכל הארץ. החל מהוסטלים הנמצאים בקרבת בתי החולים ועד לדירות שכורות רגילות לחלוטין.

4. החלו להיערך מסעות הסברה למעסיקים לגבי העסקת אנשים עם בעיות נפשיות. משרד הכלכלה הקים מטה מיוחד לשילוב אנשים עם צרכים מיוחדים בשוק העבודה. ניתן לומר שכיום קיימת עדיין בעיה להעסיק אנשים המתמודדים עם בעיה נפשית בשוק החופשי.

5. פרויקטים ליזמות עסקית – כיום מתמודדים המתאמים לכך מופנים או מגיעים לפרויקטים הנותנים ליווי ביזמות עסקית. חלק מהפרויקטים מלווים על ידי נותני שירותים ארציים כמו "אנוש" ו "דרך הלב".

6. החלה העסקת מתמודדים כמדריכים וחונכים בדיורים המוגנים השונים ובמפעלים המוגנים. נכון להיום יש עדיין קשיים להטמיע את הנושא.

אם כן, חוק שיקום נכי נפש בקהילה הינו פריצת דרך בשיקום הפסיכיאטרי בישראל. החוק נחשב לאחד המתקדמים מסוגו, אולם על אף ולמרות הכל דרוש שינוי. מה שנכתב בפוסט זה נכתב מניסיוני האישי, במהלך הכתיבה באתר תלמדו עוד על החוק, כיצד הוא נולד, מה היה כאן לפני ומה יש לשפר.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *