שלום לכם!!

שלום לכל קוראי הבלוג באשר הם, לא טעיתם, הגעתם לבלוג ולאתר שעוסק בשיקום אבל מזווית ראיה מאוד שונה מזו שהכרתם.

אם בעיני רוחכם עולה מפעל מוגן הממוקם בדרך כלל באמצע שום מקום – אתם צודקים. שם בדרך כלל מחביאים את האמת על השיקום. בעצם, לא תמיד תמצאו את השלט שמראה לכם לאן להגיע. תאלצו להתרוצץ לחוצים בחלק מהזמן עד שתמצאו מישהו שיודע לאן אתם צריכים להגיע. וכשתגיעו למחוז חפצכם, תהיו המומים. המאה העשרים ואחת כאילו דילגה על המקומות הללו.

לצערי זה נכתב כאן כי זה מה שקרה לי לפני מספר ימים. המפעל היה באמצע שום מקום, שום שלט לא הסגיר את מקום המצאו, והייתי צריכה להסתובב במעגלים, שעה חלפה, רגליי דאבו וכאבו, לא היה לא אוויר וכשהגעתי למפעל הנ"ל רציתי לתלוש למתאם הטיפול שלי שתי שערות בפינצטה. חברים – גם אם אתם הייתם הולכים במקומי שעה בערך, מיוזעים ומיובשים, כשלעיתים מכונית נוסעת רצתה לפגוש אתכם מקרוב, זה מה שהייתם רוצים לעשות למתאם הטיפול שלכם.

אתם יכולים לנשום לרווחה. למתאם הטיפול שלי שלום. לא תלשתי לו שום שערה. הוא בריא ושלם. המפעל המוגן, לעומת זאת, השרה עלי דכאון רציני. זה מה שמפעלים כאלה עושים.

אולם לא באתי לעבוד במפעל. באתי לעובד ההשמה שיושב שם. עובד ההשמה אמור לחפש לך עבודה שתתאים לכישוריך. לצערו של עובד ההשמה ולצערי גם יחד אין די עבודות מתאימות לאנשים כמוני. עובד ההשמה יודע שעבודות חרושתיות זו הדרך הבטוחה והיעילה ביותר לגרום לי לישון בעבודה, משהו שאינו שיקומי בעליל. והוא נמצא בדילמה רצינית. כן, אני חושבת גם על האיש הזה.

כן, עובד השמה יקר שלי, זה כאן לכבודך. אני לא מקנאה בך. כי באמת יש משרות שקל לך למצוא. לדוגמה, מיון ביצים, מכבסה או כל עבודה חרושתית אחרת. אבל גם אתה יודע שלא לכולם העבודות הללו מתאימות. אתה יודע שהשוק הפתוח פוחד ממך וגם מאיתנו, המשתקמים. אז כדי שיהיה קל לך יותר למצוא עבודה לאנשים – פתחתי את הבלוג ואת האתר הנלווה אליו. לא פעם ראיתי עובדי השמה מתחננים שיעסיקו אותנו בשכר הוגן, אולם הטלפונים נטרקו. השוק הפתוח פוחד. נסגר בפנינו.

מה חבל. הרי גם עובד ההשמה יודע על אנשים שיש להם מה להציע. שהם יכולים לתרום למרות המגבלה שלהם, מי שלא יודעים את זה או שהם סתם פוחדים אלה הם המעסיקים. עד מתי אמשיך לשאול יחד עם עובד ההשמה, עד מתי??

מפעל מוגן מרחיק אותנו מהחברה