מתוך שכולו טוב, יוצרים הזדמנות

באתי רק לעבוד

הכותרת של הפוסט הזה אומרת הכל, בעצם באתי לעבוד. את רף הציפיות שלי הורדתי כשחזרתי לעבודה השיקומית, בעצם אני יודעת שאני מתגוררת בממלכת הצללים של מדינת ישראל, חיה במסלול מקביל, במקום בו חלים חוקים אחרים. ולפעמים אני תוהה איפה נמצא קו הגבול. ברוב המקרים כוונות השיקום טובות. אין ספק שחוק שיקום נכי נפש בקהילה הוא

להמשיך לקרא


בדרך למטה

למען הסדר הטוב, אומר שלא כל אנשי השיקום מרושעים. אני שונאת להכליל. בפוסטים שיגיעו מאוחר יותר אסביר לכם למה. ובפוסט הזה זה חשוב במיוחד. אני מדברת על סוג מסויים של אנשי שיקום ומעסיקים. החלק המשמעותי ביותר בהליך השיקומי מנסיוני, הוא שיפור הדימוי העצמי של המשתקם. בניגוד למה שחושבים שיקום זה לא רק לגרום לו לקום

להמשיך לקרא